נאום 2 האפשרויות

אחת לכמה ימים אני מוצא את עצמי חוזר על אותו הנאום, שאני קורא לו נאום שתי האפשרויות. אז הנה הוא עוד הפעם.

אגב, כל מה שנאמר בהמשך, נאמר מתוך הנחה שכבר החלטת סופית שאת לא משרתת בצבא. אם את עדיין מתלבטת, המצב שונה. שבי עם עצמך (ודברי אתנו, אם את רוצה) ותחשבי: האם עמוק בפנים את חושבת שזה נכון לך להיות בצבא או לא?

בטח יגידו לך "תנסי קצת, ואז אם לא יתאים לך - תצאי". זו מלכודת! אם כבר תיכנסי לצבא, הדרך החוצה תהיה הרבה יותר קשה, וככל שאת מתחילה בתהליכים לקבלת פטור משירות צבאי מוקדם יותר, כך יהיה לך פחות קשה לקבל את הפטור. יתרה מזו, לי כבר יצא, למרבה הצער, להיתקל במקרים שבהם הסביבה הצליחה לכופף אנשים שעמוק בפנים מתנגדים לרעיון של שירות צבאי. במקרה אחד זה נגמר בהתאבדות יום אחרי הטירונות. לכן את ההחלטה את צריכה לקבל מראש. שוב, שבי עם עצמך ותחשבי. אנחנו מצדנו נשמח לספק לך חומר למחשבה שיאזן קצת את התעמולה הצבאית שאת מקבלת במנות גדושות מהעיתונות ובביה"ס, ובטח גם מההורים. אבל גם את התעמולה תקחי בחשבון. באמת - שבי עם עצמך ותחשבי טוב טוב.

ואם את עדיין מרגישה צורך לחשוב על זה ולדבר על זה , את מוזמנת להצטרף לקבוצות המרחב שיחה שלנו בנושאי מילטריזם והסובב אותו בחברה.

עכשיו לעניין אפשרויות קבלת הפטור. החוק בישראל מאפשר לך כמה דרכים לצאת מהצבא. חלקן קלות וחלקן קשות. חלקן רק תיאורטיות, וחלקן פרקטיות מאוד. אצל הבנים רק שתיים מבין האפשרויות הן רלוונטיות (ומכאן שמו של הנאום), אבל גם אצל הבנות אותן השתיים הן בעצם הרלוונטיות היחידות ברוב המקרים (ובגלל זה לא שיניתי את השם של הנאום מטעמי פמיניזם צרוף).

אז, האפשרויות הן:

טוב. אלו הן האופציות. עכשיו לגופו של נאום שתי האפשרויות. כדי שיהיה ברור כמה זה חשוב, אני עובר לכתוב באדום.

את חייבת להחליט מראש באיזה מהמסלולים את בוחרת, כי ברגע שבחרת באחד, מאוד יכול להיות שלא תוכלי יותר לעבור לשני.

יש דברים שאת יכולה לעשות בינתיים בשלב הצו הראשון כדי למשוך את הזמן, ולתת לעצמך אפשרות לעשות את ההחלטה שלך בצורה רגועה. למשל, את לא צריכה להתאמץ להגיע לצו הראשון על ההתחלה. תחכי עד שיתחילו לשלוח לך צוים אדומים. מה בוער? את רוצה להראות לה שאת אזרחית למופת שתעשה כל מה שאומרים לה? אם זה מה שאת מראה להם, אז למה שהם יתנו לך להשתחרר? את המבחנים בצו הראשון לא צריך להתאמץ לעבור. בבדיקות הרפואיות הצבאיות את בהחלט יכולה להתלונן על כל הבעיות הרפואיות שאת מכירה. תהיי היפוכונדרית כמו יורם מקרובים קרובים (אם את מכירה את הסדרה). זוהי, אגב, חובתך לפי חוק לדווח לכל הגורמים בצבא על בעיותייך הרפואיות. בראיון (אם יהיה לך כזה) תגידי במפורש שאת לא רוצה לשרת בצבא, אבל אם עוד לא החלטת באיזה מסלול את בוחרת, אז אל תגידי למה. כל זה עדיין שומר את האפשרויות פתוחות לפנייך בכל הכיוונים, ומי יודע - אולי זה לבד יספיק להם לתת לך פטור על אי-התאמה.

עכשיו לשאלה הרצינית יותר. באופן עקרוני את צריכה לבחור בין הימנעות משירות צבאי בדרך הקלה לבין סירוב מצפוני מוצהר. האפשרויות שלך לערבב את שתי האופציות הן מוגבלות מאוד. לכן את צריכה להחליט מראש באיזה מהתהליכים את בוחרת. את צריכה להגיע למצב כזה שאת שלמה עם ההחלטה שלך, ואם וכאשר תגיעי לקטעים הקשים או המגעילים שיש בכל אחד מהמסלולים הללו, תוכלי להגיד לעצמך: "זה מה שבחרתי לעשות, ואני שלמה עם מה שבחרתי", ולהמשיך הלאה באותה הדרך.

סירוב מצפוני מוצהר הוא (ברוב המקרים) תהליך  ארוך יחסית מבחינה ודורש נחת רוח מרובה עד שדברים יזוזו בתהליך, הן הסטנדרטים לקבלת הפטור הינן מדויקים ביותר- על סמך פצפיזם טהור וטו לא. הוא דורש ממך הרבה נחישות, ומוכנות להתמודד עם חבורת גברים מגעילה שחושבת שהעולם שייך לסבתא שלהם (תכירי, ועדת המצפון), ועוד לעשות את זה פעמיים.חשוב לומר שאם לא עוברים וועדה, ולא נוקטים באמצעים אחרים לקבלת פטור, יש סיכוי רב להגיע לכלא..

היתרון הגדול של סירוב מוצהר הוא בכך שאת יכולה ללכת עם "האמת שלך" (כמו שאומרים) עד הסוף. סירוב מוצהר הוא גם תהליך שבו את לומדת לנסח את עצמך בעל-פה ובכתב. תאמיני לי, כל שיעורי ההבעה בבית-הספר לא שווים גרוש. פה באמת תהיה לך הזדמנות להביע את עצמך. תוכלי לקום ולהגיד לצבא בפנים את כל מה שיש לך נגדו, ישר מהבטן (נו, טוב, צריך גם לדעת איך לדבר עם הועדה כדי לא ליפול למלכודות ולפחים שיטמנו לך שם, אבל עוד חזון למועד).

בתהליך הסירוב המוצהר את לוקחת על עצמך גם מידה מסוימת של שליחות ציבורית. את נותנת דוגמא אישית ומופת לציבור: "הנה כך נביא את החברה האנושית למצב טוב יותר".

נעבור לאופציית ההימנעות. המסלול המוכר ביותר של הימנעות עובר דרך משרד הקב"ן (אצל הבנים הוא כמעט היחיד. אצל הבנות יש, כאמור עוד אופציות, אבל עדיין יש לקב"ן יתרונות על השאר). אופציית הקב"ן יכולה להיות די מעצבנת מבחינת הביורוקרטיה שאת צריכה להתמודד אתה, אבל היא לא קשה במיוחד, והסיכונים בה (כלא וכאלה) די זניחים.

מה החיסרון? ובכן, בתהליך של סירוב מוצהר את מטיחה את האמת בפנים של המערכת. זהו תהליך מעצים, שבו את מרגישה עוצמה ומסוגלות. תהליך הקב"ן הוא כמעט ההפך הגמור. ישמרך האל מלהזכיר אידיאולוגיה ומצפון בשיחה עם הקב"ן. רק בעיות של בריאות הנפש (דיכאון, למשל, או בעיה אחרת הקרובה יותר ללבך). במשרד הקב"ן את לא אמורה להרגיש חזקה. את אמורה להרגיש שבר כלי.

1. פטור רפואי - אפשרות זו ידועה יותר בשם "פרופיל 21". הסיבה למתן הפטור יכולה להיות כל בעיה רפואית שהיא חריפה מספיק כדי להפוך אותך לבלתי-כשירה לשירות צבאי, ובכלל-זה גם בעיות של בריאות הנפש (כמו דיכאון, המחלה האהובה על ציבור הנמנעים משירות צבאי). התהליך לקבלת פטור רפואי יכול להיות די מתיש, אך הסיכונים בו הם מעטים יחסית.
2. סירוב מצפוני מוצהר - -החוק בישראל מאפשר קבלת פטור משירות צבאי מטעמי מצפון. הצבא הקים ועדה   פנימית שמטפלת בפניות של סרבנים וסרבניות פציפיסטים/ות ובוחן את טענות הפונים/ות ,הוא הגוף אשר מחליט באם להכיר בפונה בפציפיסט/ית ועל כך יהיה זכאי לפטור משירות צבאי. כמובן שאם לא מקבלים פטור בוועדה (משהו שעשוי לקרות) הסיכון להיכנס לכלא גם עבור פציפיסטים הוא גבוה.באם החלטת להצהיר על מצפון כדאי מאוד ליצור עימנו קשר
3. פטור לנשים נשואות, נשים בהריון או אמהות לילדים - מבחינת הפרוצדורה לקבלת הפטור מהצבא, אלו הם הפטורים הקלים ביותר להשגה. אבל מכל שאר הבחינות, איך נאמר בלשון עדינה, לא מומלץ. כמובן, אם במילא יש לך תוכניות בכיוון לעתיד הקרוב, אז גם את האופציה הזו ניתן לשקול. אבל בואי נאמר כך: נישואין והורות הם דברים שלא כדאי להיכנס אליהם בגלל הקטע של הפטור.
4. פטור מטעמי הכרה דתית - זהו הפטור שמקבלות בנות דתיות. הוא קל מאוד להשגה, אבל אם את לא באמת דתיה, יכולים אחר-כך "לעלות עלייך". בנוסף, לאחרונה נעשה נסיון לסגור את האפשרות הזו בפני בנות שלמדו בתיכונים חילוניים ולא דתיים. זה לא לגמרי עבד, כי אני יודע שיש בנות דתיות (באמת) שלומדות בבתי-ספר ממלכתיים ומשתחררות בלי בעיה, אבל עדיין, יש גם כאן סיכונים.
5. אי-התאמה 1 - יש שני סוגים של פטור על אי-התאמה. את הראשון מקבלות בנות עם עבר פלילי, או עם מה שבצבא מכנים "נתונים נמוכים" שנמצאים "מתחת לסף הגיוס". אצל בנים הפטור הזה ניתן במקרים נדירים למדי, והוא לא ממש עומד לרשותם של נמנעים משירות צבאי. אצל בנות המצב שונה. אני שמעתי על כמה מקרים שבהם בנות נכשלו בכוונה במבחנים של הצו הראשון (ובנוסף הביעו חוסר מוטיבציה בולט לשרת בצבא בראיון האישי), וקיבלו פטור על אי-התאמה. זה תלוי בעוד גורמים. אם את באה ממשפחה אמידה וצפונבונית, ויש לך מאיות בכל המקצועות בביצפר, אז כשלון במבחנים עלול לא להספיק.
6. אי התאמה 2 - לבסוף, אם בתור חיילת את יושבת מספיק זמן בכלא הצבאי (וזה סוד צבאי שמור מה זה מספיק במקרה הזה), אז בסוף תקבלי גם-כן פטור על אי-התאמה.

למידע נוסף על תהליך הסירוב המצפוני לנשים, את מוזמנת להיכנס לאתר שלנו: מצפון - ערכת מידע (קובץ).

[...]

מכל מקום, זה עקרוני שתעשי בינך לבין עצמך כמה החלטות מראש. עקרוני שתחליטי מראש אם את מתכוונת להתגייס, לסרב סירוב מוצהר או להימנע משירות צבאי.

שוב, אם את רוצה לנהל בנושא שיחה, כולנו עומדים לרשותך. (מספרי טלפון יינתנו בה"פ).

אז שיהיה לך בהצלחה, סרגיי.